שכבת העור העליונה (אפידרמיס) מורכבת מתאים שכל הזמן נוצרים ע"י השכבה התחתונה שלה- הבזאלית ומתחדשים מלמטה כלפי מעלה. תאי הבת שנוצרים נעים כלפי מעלה ומתפרקים, תוך כדי יצירת חלבוני עור (קרטינים) ושומנים (ליפידים).לחלבונים ולליפידים אלה יש תפקיד מיוחד בשמירת לחות העור: הם מסייעים לשכבה הקרנית לווסת את איבוד המים מתוך הגוף כלפי חוץ הגוף. אם הם מוסרים ע"י סבונים, פילינג, שפשוף, מים חמים מאוד, העור מאבד מיכולתו לשמר מים בצורה טובה, הופך יבש ומתחיל להיסדק.

בשכבה הקרנית ישנם חומרים נוספים ,NMF שהם גורמי לחות טבעיים, שמשמשים גם הם כחומרים אוגרי מים המסוגלים למשוך מים משכבת העור האמצעית- הדרמיס: אוריאה, חומצה לקטית, חומצות אמינו, סודיום PCA, מלחים כמו אשלגן, ונתרן ויונים נוספים – מגנזיום, סידן. אך תפקיד "משיכת" המים מעומק העור איננו שלם ללא ההגנה בפני איבודם מהעור באמצעות אידוי. את התפקיד הזה ממלאות שכבות מסודרות של שומנים, כאשר גם בשכבות השומן לכודים מים הקשורים לראשים ההידרופיליים של חומצות השומן.  מעטה זה הנו יעיל ביותר, והוא זה שאחראי לכך שמים אינם חודרים מבחוץ אל תוך העור ו-(חשוב יותר) אינם מתנדפים החוצה, כפי שניתן היה לצפות, אל האוויר.

עם ההתבגרות, שיעור האיבוד של תאי עור ישנים מהשכבה הקרנית –מואט. תוך כדי כך, האפידרמיס נעשה גבול יותר "פרוץ"  ויכולת שימור המים שלו פוחתת. העור הבוגר ייראה יותר יבש, פחות בוהק ופחות "שמנמן". שינויים אלה נלווים לשינויים פנימיים יותר, ברמת הדרמיס, המשליכים על מוצקות ואלסטיות העור.

תפקידו הראשון והעיקרי של קרם הפנים הוא לא לספק מים לעור ("לחות כפי שנוהגים לומר בעולם הקוסמטיקה), אלא חמרי NMF (חמרים אוגרי לחות טבעיים) ושומנים הדומים בהרכבם לשומן הטבעי (חמרים שמונעים איבוד מים ללא אטימתו המוחלטת).