מדוע אקנה נפוץ פחות בחברות מסורתיות וכמעט ולא היה קיים בשבטים נידחים


1 דקות קריאה

בעיות עור, כמו אקנה, נמצאות בעלייה מתמדת ובשכיחות גבוהה יותר במדינות מפותחות לעומת מדינות מתפתחות (מקור). בדומה למחלות מערביות אחרות, כמו; דיכאון, סרטן, סוכרת, משקל יתר, לחץ דם, התקפי לב ומחלות אוטואימוניות, כך גם אקנה ובעיות עור אחרות מופיעות באחוזים גדולים יותר בעולם המערבי המפותח והעשיר. מדוע זה כך?

יש לי כבר שנים רבות "חולשה" לתרבויות עתיקות שהוכחדו כתוצאה מהאימפריאליזים: ילידים אמריקאים, שבטים אפריקאים ואוסטרלים נידחים. אני מרותקת לכל מידע עליהם. למזלינו היו חוקרים עצמאים במאות ה 17-19, שיצאו לחקור את התרבויות שלהם, רגע לפני שכובשי הארצות "הרסו להם את הצורה" בכל מובן אפשרי. גם האדם הארופי- אסייתי היה לקט - צייד בעידן הפרה-היסטורי, לפני כמה אלפי שנים. פיתוח החקלאות סיים את הפרק הזה בתולדותיו, אולם מלבד ממצאים אריכיאולוגים אין לנו תיעודים כתובים ומצולמים מתקופה זו, כפי שיש לנו משבטים נידחים באפריקה, אמריקה, אוסטרליה וגם מכמה מקומות נידחים באירופה עצמה. כל זאת בזכות אותם חוקרים מערביים קפדנים שתיעדו את כל מה שמצאו.

ד"ר ווסטון פרייס

אחד התיעודים יוצאי הדופן הוא של רופא שיניים וחוקר, אמריקאי, מקושר וסקרן בשם ווסטון פרייס, שהחל לשים לב לעלייה בתכיפות ודרגות עששת השיניים ושינוי מבנה הלסת אצל מטופליו. הוא הבחין גם בקשר בין בעיות השיניים של לקוחותיו האמריקאים לבין בעיות בריאות שונות. הוא יצא למחקר עצמאי מקיף ביותר באזורים נידחים ברחבי העולם, בהם חיו אחרוני חברות ציידים-לקטים (אבוריג'ינים באוסטרליה, שבט מסאי באפריקה אינואיטים בצפון אמריקה, פולינזים ומלאנזים באיי פיג'י, אינדיאנים בצפון ודרום אמריקה ואף בחברות מבודדות בשוויץ). הוא השווה את מצבם לבני גזעם שנכבשו ע"י האדם המערבי (או האדם הלבן כפי שהוא קורא לו במחקר), ולא הורשו עוד לשמור על אורח חייהם המופלא, שגם הוא מתואר במחקר לפרטי פרטים. המחקר כלל בדיקות שיניים, מבנה הלסת (בנוסף לצילומים), בדיקות דם, בריאות כללית, מבנה גוף והתרשמות ממצבם הכללי.

המחקר שהתפרסם בספר (Nutrition and Physical Degeneration) ב 1939 חופשי לקריאה באינטרנט (באנגלית), וזמין לרכישה כספר. למי מכם שאוהב להקשיב לפודקאסטים, אני ממליצה להקשיב לפודקאסט שגיליתי לאחרונה, של היסטוריון התזונה- ד"ר אורי מאיר צ'יזיק . באחד מהפודקאסטים הוא מקריא בעברית, פרק מעניין ביותר על האבוריג'ינים מספרו של ווסטון פרייס. את הפרק תרגמה אמו של אורי מאיר צ'יזיק. מקווה שיום יבוא וכל הספר יתורגם לעברית ואף ילמד בבתי ספר, שכן זהו מסמך יוצא דופן והיה ראוי לפרס נובל.

אז מהם הדברים החשובים שלמדים מתוך המחקר של Weston A. Price?

בכל המקומות הנידחים שביקר ובהם לא הייתה מעורבות של האדם המערבי באורח חיי הילידים המקומיים- כמעט ולא נמצאה עששת (בלי מברשת ומשחת שיניים, כן?), הלסת של הילידים הייתה בריאה ורחבה ולכן לא היו בעיות שיניים שלא מוצאות מקום לצמוח וצריך לעוקרם: מסתבר שגם זו בעיה מודרנית והשיניים שלנו, כולן כולל שיני בינה, אמורות לצמוח בלסת שלנו בנינוחות ולא בדוחק.  הילידים היו עמידים מאוד למחלות שונות, בעלי ראיית לילה וראיה בכלל יוצאת מין הכלל, בעלי יכולת ציד מופלאה,  כושר וגוף איתן ובריא ויכולות שרידות בתנאי טבע קשים ביותר.

כל זה הלך והידרדר ככל שנכנסו אל מזונותיהם תזונה מערבית עשירה בקמח לבן וסוכר, במקום תזונה עשירה עמוסת נוטריינטים. הילידים הוכנסו לתוך שמורות ונשללה מהם האפשרות לשמור על אורח חייהם. אומללות, ייאוש ומחלות פשטו בהם, למעשה, עד היום רבים מהם לא התאוששו. זו הייתה שואה לכל דבר ועניין, וכשאנחנו באים לקרוא לחברות אלו "נחשלות" ראוי שנלמד קודם כמה, במובנים רבים, הם עולים עלינו בעשרות מונים.

אז מה היה שם בשבטים הנידחים האלו שלא גרם למחלות העולם המערבי או "מחלות שפע" כפי שהן גם נקראות? ניתן לסכם את זה גם במה שלא היה שם:

בתזונה שלהם לא היה סוכר (סוכר כפי שהוא מוכר לנו, נכנס כמזון קבוע לתפריט שלנו בחטא העבדות במטעי הסוכר שבמושבות העבדים), לא אלכוהול, לא חיטה מהזנים עתירי הגלוטן המוכרים היום ובטח שלא בכמות מסחרית, לא מרגרינה, לא שמנים מזוככים (שמן חמניות, שמן סויה וקנולה), לא שפע של מזון מכל סוג, לא מזון זמין 24/7.

באורח החיים שלהם לא היו מתח ולחץ כרוניים כתוצאה מהצורך של האדם המודרני לצבור רכוש וממון ולהשיג הישגים שונים, לא הייתה עבודה מחוץ לבית שמצריכה היעדרות ממושכת, ומאידך לא הייתה רביצה על ספה או מיטה במשך שעות מכיוון שלצורכי הישרדות בסיסיים, ולו כדי לשתות מים היה צריך לצעוד למקור המים הקרוב.

בתרבות הפנאי שלהם לא היו סמים, אלכוהול, ניקוטין ושאר כימיקלים בצריכה קבועה. הם לא חיו בבדידות איש איש והמכשיר הנייד / המחשב / הספר או הטלוויזיה שלו. 

שכחתי משהו? האוויר, המזון והמים -עוד לא זוהמו אז.

כן..הם נפטרו מזיהומים, מבעלי חיים טורפים, מפציעות, מהקשות ועקיצות וגם מרעב וממלחמות שבטיות ותוך שבטיות, מטקסים פולחניים בהם העלו על המזבח גם בני אדם, אבל מי שעבר את כל אלו בנס- לא קיבל מחלות שמוכרות לנו היום. הם הותאמו לסביבתם בצורה מושלמת, לא זיהמו אותה ושרדו תנאי טבע קשים ביותר. הם לא שרדו את הנשק החם של הכובשים, את העבדות הנוראית, את הדיכאון ואת המחלות החדשות שאלו הביאו איתם מאירופה ולהן הם לא היו חסינים.

ובחזרה לעור הפנים ואקנה:

הבן שלי הזמין ספר צילומים של דמויות משבטים בדרום אפריקה מהמאה שעברה. צילמתי כמה תמונות. אני מתבוננת בעור החלק נטול הפצעונים ומשווה עם מה שקורה היום על עורם של בני אדם צעירים, למרות הסבונים, מוצרי ההגיינה והטיפוח היום-יומי. בסופו של דבר העור שלנו משקף את בריאותנו הכללית, בדיוק כמו שאר האיברים שלנו, ולכן יבריא רק כשהגוף יבריא.

בהדרכה הדיגיטלית "טיפול נבון בעור" תמצאו עוד הרבה הסברים פוקחי עיניים, שיעשו לכם סדר אמיתי בענייני עור, תזונה וקוסמטיקה.

לרכישת ההדרכה הקליקו כאן