מדוע אקנה נפוץ פחות בחברות מסורתיות וכמעט ולא היה קיים בשבטים נידחים


1 דקות קריאה

בעיות עור, כמו אקנה, נמצאות בעלייה מתמדת ובשכיחות גבוהה יותר במדינות מפותחות לעומת מדינות מתפתחות (מקור). בדומה למחלות מערביות אחרות, כמו; דיכאון, סרטן, סוכרת, משקל יתר, לחץ דם, התקפי לב ומחלות אוטואימוניות, כך גם אקנה ובעיות עור אחרות מופיעות באחוזים גדולים יותר בעולם המערבי המפותח והעשיר. מדוע זה כך?

יש לי כבר שנים רבות "חולשה" לתרבויות עתיקות שהוכחדו כתוצאה מהאימפריאליזים: ילידים אמריקאים, שבטים אפריקאים ואוסטרלים נידחים. אני מרותקת לכל מידע עליהם. למזלינו היו חוקרים עצמאים במאות ה 17-19, שיצאו לחקור את התרבויות שלהם, רגע לפני שכובשי הארצות "הרסו להם את הצורה" בכל מובן אפשרי. גם האדם הארופי- אסייתי היה לקט - צייד עד לפני כמה אלפי שנים. פיתוח החקלאות סיים את הפרק הזה בתולדותיו, אולם מלבד ממצאים אריכיאולוגים אין לנו תיעודים כתובים ומצולמים מתקופה זו, כפי שיש לנו משבטים נידחים באפריקה, אמריקה, אסיה וגם מכמה מקומות נידחים באירופה עצמה. כל זאת בזכות אותם חוקרים אירופאים קפדנים שתיעדו בספרים רבים שכתבו -את כל מה שמצאו.

אחד התיעודים יוצאי הדופן הוא של רופא שיניים אמריקאי מקושר וסקרן בשם ווסטון פרייס. יחד עם אשתו יצא למחקר עצמאי מקיף ביותר, שכלל בדיקות שיניים, מבנה הלסת, בדיקות דם ועוד. הוא ראה קשר בין בעיות השיניים של לקוחותיו האמריקאים לבין בעיות בריאות שונות. הספר שיצא ב 1939 חופשי לקריאה באינטרנט (באנגלית) ויש אתר למורשת ווסטון פרייס ובו המלצות שונות שרשם בעקבות המחקר שלו. מיותר לציין שבכל המקומות שביקר לא הייתה עששת (בלי מברשת ומשחת שיניים, כן?), הלסת של הילידים הייתה בריאה ורחבה ולכן לא היו בעיות של שיניים שלא מוצאות מקום לצמוח וצריך לעוקרם. מסתבר שגם זו בעיה מודרנית. הם היו עמידים מאוד למחלות שונות, וכל זה הלך והידרדר ככל שנכנסו אל אורח חייהם קמח וסוכר, ובכל מקום, שבמקום תזונה עשירה עמוסת נוטריינטים- אנשים החלו לצרוך פחמימות ריקות.

אז מה היה שם בשבטים הנידחים האלו שלא גרם למחלות העולם המערבי או "מחלות שפע" כפי שהן גם נקראות? ניתן לסכם את זה גם במה שלא היה שם:

בתזונה שלהם לא היה סוכר (סוכר כפי שהוא מוכר לנו התחיל בחטא העבדות במטעי הסוכר במושבות העבדים), לא אלכוהול, לא חיטה מהזנים עתירי הגלוטן המוכרים היום ובטח שלא בכמות מסחרית, לא מרגרינה, לא שמנים מזוככים (שמן חמניות, שמן סויה וקנולה), לא שפע של מזון מכל סוג, לא מזון זמין 24/7.

באורח החיים שלהם לא היו מתח ולחץ כרוניים כתוצאה מהצורך של האדם המודרני לצבור רכוש וממון ולהשיג הישגים שונים, לא הייתה עבודה מחוץ לבית שמצריכה היעדרות ממושכת, ומאידך לא הייתה רביצה על ספה או מיטה במשך שעות מכיוון שלצורכי הישרדות בסיסיים, ולו כדי לשתות מים היה צריך לצעוד למקור המים הקרוב.

בתרבות הפנאי שלהם לא היו סמים, אלכוהול, ניקוטין ושאר כימיקלים בצריכה קבועה. הם לא חיו בבדידות איש איש והמכשיר הנייד / המחשב / הספר או הטלוויזיה שלו. 

שכחתי משהו? האוויר, המזון והמים -עוד לא זוהמו אז.

כן..הם נפטרו מזיהומים, מבעלי חיים טורפים, מפציעות, מהקשות ועקיצות וגם מרעב וממלחמות שבטיות ותוך שבטיות, אבל מי שעבר את כל אלו בנס- לא קיבל מחלות שמוכרות לנו היום. הם הותאמו לסביבתם בצורה מושלמת, לא זיהמו אותה ושרדו תנאי טבע קשים ביותר. הם לא שרדו את הנשק החם של הכובשים ואת המחלות החדשות שאלו הביאו איתם מאירופה ולהם לא היו חסינים.

הבן שלי הזמין ספר צילומים של דמויות משבטים בדרום אפריקה מהמאה שעברה. צילמתי כמה תמונות. אני מתבוננת בעור החלק נטול הפצעונים ומשווה עם מה שקורה היום על עורם של בני אדם צעירים, למרות הסבונים, מוצרי ההגיינה והטיפוח היום-יומי. בסופו של דבר העור שלנו משקף את בריאותנו הכללית, בדיוק כמו שאר האיברים שלנו, ולכן יבריא רק כשהגוף יבריא.