גלוקוז, שמגיע לדם מפירוק פחמימות וסוכרים במזון, הוא חומר פעיל מאוד, כיוון שיש לו יכולת תגובה חזקה עם מולקולות אחרות.
רמות גבוהות של גלוקוז בדם מאיצות ומגבירות תהליך ספונטני (ללא התערבות אנזימים) שנקרא "סכרור" או גליקציה (glycation) שבו מולקולת גלוקוז נקשרת לחלבונים, לשומנים או לחומצות אמינו, ומשנה את התפקוד והמבנה שלהן.
התוצרים של התהליך הזה נקראים advanced glycation end products או בקיצור AGEs .היווצרותם בגוף מסוכנת, כיוון שהם נוטים לשנות את מבנה הרקמה שבה הם נוצרו, למשל שינוי מבנה חלבון הקולגן שחשוב כל כך לעור.
גם פרוקטוז שהוא סוכר מפירות מגיב בצורה דומה לגלוקוז.
מסוכן מכך הוא מצב שבו ייווצרו גושי צברים של קולגן, שעלולים לפגוע בשלמות כלי הדם ולהאיץ את התהליך הטרשתי.
בעשור האחרון נכתבו מאמרים ונערכו מחקרים רבים אודות תהליך הגליקציה והשפעותיו על פתולוגיות, כמו; סיבוכי מחלת הסוכרת, טרשת עורקים, אי ספיקת כליות, מחלת ריאות חסימתית כרונית וכן -הזדקנות העור.
אנטיאוקסידנטים נמצאו כמאיטים את תהליך הגליקציה ואת השפעתם הרעה. אחד מהם הוא קרטיניןcarnitine-L שאפשר לרכוש אותו כתוסף מזון, ובצורתו הטבעית נמצא במוצרי בשר, בדגים ובחלב. עוד נמצא שהוספת תוסף הקרטינין במשך חצי שנה הפחיתה את רמות ה-s’AGE אצל אנשים שמקבלים טיפולי דיאליזה.
בתזונה מאוזנת ומגוונת, משולבים אנטיאוקסידנטים מסוגים שונים, ואין צורך ליטול אותם כתוספים.
(מתוך פרק 13 טיפול נבון בעור)
בהדרכה הדיגיטלית "טיפול נבון בעור" תמצאו עוד הרבה הסברים פוקחי עיניים, שיעשו לכם סדר אמיתי בענייני עור, תזונה וקוסמטיקה.