אחרי 20 שנות עיסוק בתחום טיפוח העור הגעתי למסקנה שעור טוב, שלא מתקמט במהירות, זה בהחלט לא רק גנטיקה. ישנם שני גורמים מאוד מזיקים לעור והם שווים במידת הנזק שהם מעוללים לעור- ואני לא יכולה להחליט מי מהם מזיק יותר: חשיפה חזקה וכרונית לשמש או תזונה בחוסר לתקופות ארוכות.
חשיפה לשמש:
אני יודעת שקיים טרנד חשיפה לשמש ואפילו בשעות בהן הקרינה חזקה. אני קוראת בקביעות את העיצות של אחד מהמשפיענים הכי פופולריים בקרב הקהילה הטבעית בארץ, שטוען שוב ושוב שלמען הבריאות שלנו עלינו להמנע מקרם הגנה ולחשוף את עצמנו זמן ממושך לשמש.
אני מסכימה איתו שחשיפה לשמש אכן מייצרת ויטמין D בגופנו והיא אכן משפיעה על מצב רוחנו ובריאותנו לטובה. השאלה- מה המינון, באילו שעות, ואילו איברים כדאי לחשוף.
הפנים, הזרועות והחזה שלנו נחשפים ממילא הרבה יותר לשמש בחיי היום יום, גם ברכב, ולכן- הם הראשונים שצריך להגן עליהם במודע כשאנחנו נוהגים, מטיילים בחוץ או בחוף הים. התבוננות בגופם של אנשים בני 50 פלוס מראה בדיוק מה קורה לאותם חלקי עור שהם חשפו במהלך השנים: הם יהיו מכוסים בכתמי שמש, העור שם יהיה דק, יבש ומקומט בהשוואה לחלקים נסתרים שנראים ממש צעירים ורעננים.
ההגנה עליהם היא על ידי- כובע רחב שוליים, שרוולים ארוכים, תכשיר מסנן קרינה (לפנים- תכשיר פיזיקלי בצורת אבקה- יותר בריא).
לגבי חלקי הגוף האחרים- קיים שוני בין עור בהיר שנשרף בקלות לעור כהה בדרגות שונות של כהות. בעלי עור בהיר מייצרים ויטמין D במהירות גדולה יותר מבעלי עור כהה שזקוק לזמן חשיפה ארוך יותר. הכלל הוא- להקפיד לא להגיע אף פעם להאדמת העור. חשיפה איטית והדרגתית תכין את העור לשמש על ידי יצור מלנין שיכהה אותו ויגן עליו. חשיפה ללא הגנה- רק בשעות הבוקר המוקדמות או אחה"צ המאוחרות.
תזונה בחוסר
ללא ספק שאנשים שלא מקפידים או לא הקפידו בעברם על תזונה יומיומית שמכילה כמות חלבון ושומנים מספקת וכמות ויטמינים ומינרלים הכרחית- יגלו במהלך התבגרותם שעורם נוטה להתקמט יותר בהשוואה לבני גילם. זה קשה מאוד כי זה בלתי הפיך. כיום מאוד קל לשאול את הבינה מהי הכמות המומלצת לכם באופן אישי ולקבל תזונה מותאמת ורצויה לכם.
ישנם עוד גורמים שמשפיעים לרעה על העור-עליהם כתבתי די הרבה, אבל אלו הם הגורמים הקריטיים ביותר שגם הם לא ניכרים מיד, אלא רק במהלך ההתבגרות שלנו.