1 דקות קריאה

בשנים האחרונות אני מבחינה שיותר ויותר נשים צעירות סובלות מכתמי שמש ועור אדמומי כרוני. יש טרנד מטורף בתחום טיפוח העור שאני מזהירה מפניו כבר עשור: קילוף קל של העור על בסיס קבוע- בתכשירים ללילה ולאחרונה גם סבונים שמכילים חומצה סליצילית. הטרנד הזה רק הולך ונעשה פופולרי. צעירות שנתונות להשפעה מתמדת ברשתות החברתיות, קוסמטיקאיות שמוכרות ללקוחותיהן את מה שחברות הקוסמטיקה מציעות להן, ובטוחות שאם חברת קוסמטיקה משווקת את זה- זה חייב להיות מוכח כדבר טוב. 

אני רק מזכירה שממש לא כל מה שמוכרים יועיל לנו, והרבה ממה שמוכרים לנו- מזיק ממש.

לקוחות שמגיעות אלי עם בעיה לא ברורה בעור: אדמומיות, רגישות, קילופים, עקצוצים...ב 99% אני מגיעה בסוף אל המפגע: קרם אנטי אייג'ינג עמוס בחומצות ורטינולים או סבון עם חומצה סליצילית. ברגע שמסירים אותו מהתפריט- ניכר שיפור תוך כמה שבועות ולפעמים אפילו תוך מספר ימים. לעור ניתנת סוף סוף הזדמנות לשקם את המבנה הטבעי שלו שכולל תאים מתים חשובים (כן! כן! חשובים מאוד עד שינשרו באופן טבעי כעבור 30-45 יום), ואף תאים חיים שמוסרים על ידי חומצות שממיסות את החיבור בין התאים. 

העור מפסיק לאבד לחות כתוצאה ממחסור בשכבה אוטמת (חשבו על סיר בישול עם מכסה או בלי מכסה. ללא מכסה המים יתאדו במהירות. כך גם העור שלכן ללא שכבת עור חיצונית שסוגרת אותו. המושג הביולוגי הוא מחסום עורי או Skin Barrier ). 

מדוע אם כך נמכרים לנו מוצרים שיחלישו את עורנו בטווח הארוך? חברות פרטיות בד"כ רואות "מכירות" בעיניים. מתישהו לפני כשני עשורים פורסם מחקר שפילינג מחדש את העור, מעודד צמיחת תאים (כן..פצעתם את העור, אז טבעי שהוא עסוק יותר מהרגיל בבניה ושיקום, רק שאף פעם לא הוכח שהפעילות הזו מועילה ומצעירה את העור באמת בטווח הארוך).

מאז, השמים הם הגבול מבחינה זו. נמכרו מאז אלפי מיליונים של מוצרי טיפוח שמכילים חומצות. כל עוד אין נזק מיידי מוכח כמו אלרגיה קשה, הרעלה וכדומה אין אפשרות להוכיח משהו.  כשהעור מתקמט טרם זמנו או יתמלא כתמי שמש אז אל דאגה- אף אחד לא יזכור וידע ממה זה קרה ויציעו לכם טיפולים אחרים, שלצערי לא יצליחו להחזיר את העור לקדמותו. אחרי שנעשה נזק אפשר לעזור למראה העור רק על ידי אסתטיקה רפואית: קילופים עמוקים, מתיחות פנים, בוטוקס והזרקות למילוי. לא כולן יכולות להרשות לעצמן טיפולים יקרים אלו, לא כולן רוצות לשנות את המראה הטבעי שלהן למראה זר, מראה "קנוי". תמיד עדיף  למנוע ולהיות זהירים עם הגוף שלנו מאשר להתעסק בהחלמתו.

אם יערכו מחקרי ענק שיעקבו אחר מצב עורן של נשים שטופלו בחומצות שנים רבות לעומת כאלו שלא - יתכן וימצאו עדויות לנזק מצטבר, אבל לדעתי - יהיה קשה להוכיח משהו מעל לכל ספק, כיוון שהעור כמו שאר הגוף, מושפע מגורמים נוספים כמו: תזונה, לחץ, שמש, עישון, אלכוהול ותנודות במשקל הגוף. בדומה לטרנדים בתחום המזון, נותר לנו רק להפעיל את הידע הקליני הרב שקיים ואת ההיגיון הפשוט ולהסיק מסקנות לעצמינו.  אני סבורה שאני מבינה את העור לא רע בכלל ואלו מסקנותיי. אני מוכנה לשבת ולדון עם כל מומחית או מומחה שסבורים אחרת. נראה מי ירימו את הכפפה. 

הבעיה האמיתית עם טרנדים בכל תחום, היא שהרבה, הרבה לפני שממש מבינים כיצד זה משפיע באמת, חברות פרטיות מרימות את הכפפה ומתחילות לשווק באגרסיביות עד שאין לנו ברירה חוץ מלצרוך את אותם מוצרים, כשאנחנו מאוד משוכנעים שזה הדבר שיועיל לנו ביותר. הנדוס תודעה קוראים לזה.  חשוב מאוד ללמוד דרכים לשמור על תודעה נקייה בעידן הדיגיטלי, ויחד עם זאת להישאר מעודכנים הנושאים החשובים לנו.